ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה׃

ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃

יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך׃

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃

עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃

קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃

הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃

והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃

ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה׃

והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם׃

ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃

בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃

הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא׃