ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און׃

וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃

ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃

ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃

ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃

והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב׃

אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃

ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃

ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃

כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃

כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃

ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃

לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃

וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃

כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃

מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃