אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃

ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃

הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃

ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃

ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃

משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי׃

ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃

ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃

ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃

ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃

תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה׃