וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃

למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃

מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃

מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃

פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃

אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃

יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃

לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃

יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃

כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃

לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה׃

וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃

וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃

אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃

והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃

שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃

כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃

אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃

אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃

זכר אפוא אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשנים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב׃

ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃

הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃