2
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃
3
הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃
4
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃
5
ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃
6
לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃
7
לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃
8
לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃
9
האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃
10
מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃
