אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנפים ומום בם המתפנקים במדוחי נפשם ואכלים ושתים עמכם׃

עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃

כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃

אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃

חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃

המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃

ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

כי רבים המתהלכים אשר עליהם אמרתי לכם פעמים הרבה ועתה גם בבכי אני אמר כי הם איבי צלב המשיח׃

לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃

כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃

נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃

מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃

בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃

ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃

והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח׃

כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃

איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

אך המענגה מתה היא בחייה׃

כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃

נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃

כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃

ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים׃

אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃