ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל׃

ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃

ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃

וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃

ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃

ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל׃

ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה׃

ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃

אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו על שמנה מאות חלל בפעם אחד׃

ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃

את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃

לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃

כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃

לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃

אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃

בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃

יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃

ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃