לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃

ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו׃

כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃

ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

כל אלמנה ויתום לא תענון׃

וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃