הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃

ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃

פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃

ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃

וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃

חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃

אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃

זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃

ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃

הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃

ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃

כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃

ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃

כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃

אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃

כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃

אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃

בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃

ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃

כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו׃

אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃

גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃

ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים׃

ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים׃

אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃

וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃

ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃

ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃

כי שרש כל הרעות אהבת הכסף ויש אשר ערגו לו ויסורו מן האמונה ויעציבו את נפשם במכאבים רבים׃

ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃

כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃

התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃

ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃

חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃

לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃

הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃

אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃