Exode 10:3
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃
Exode 10:4
כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃
Exode 15:9
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃
Exode 15:10
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
Exode 18:11
עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃
1 Samuel 2:3
אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
Job 22:29
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
Job 40:10-12
10
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃
11
הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃
12
ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃
Psaumes 138:6
כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃
Proverbes 3:34
אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃
Proverbes 6:16
שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃
Proverbes 6:17
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃
Proverbes 29:23
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
Esaïe 2:11
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
Esaïe 2:12
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃
Esaïe 2:17
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
Esaïe 10:8-14
8
כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
9
הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃
10
כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃
11
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃
12
והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃
13
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃
14
ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
Esaïe 16:6
שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃
Esaïe 16:7
לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃
Daniel 4:37
כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃
Daniel 5:20-23
20
וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃
21
ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃
22
ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃
23
ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃
Matthieu 23:12
כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Luc 1:52
הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
Luc 14:11
כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
Luc 18:14
אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
1 Pierre 5:5
וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
2 Chroniques 32:26
ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו׃
2 Chroniques 33:12
וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃
2 Chroniques 33:19
ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי׃
2 Chroniques 33:23
ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃
2 Chroniques 34:27
יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃
Job 22:29
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
Psaumes 9:12
כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃
Proverbes 15:33
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃
Proverbes 18:12
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃
Proverbes 22:4
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃
Esaïe 57:15
כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃