ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃

אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃

ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃

ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃

ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃

כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃

הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו׃

לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃

כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃