ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃

יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃

מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃

כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃

שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃

והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃

ולא זאת בלבד כי אף נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות׃

והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו׃

כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד׃

ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה׃

וענוה ופרישות אין תורה לנגד עשי אלה׃

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃

אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע׃

אך התרחק מהגדות פסולות ובלות והרגל עצמך בחסידות׃

כי הרגל הגוף יועיל מעט אבל החסידות תועיל לכל דבר ויש לה הבטחת חיי העולם הזה והעולם הבא׃

עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃