ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃

צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי׃

כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃

יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו׃

וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן׃

כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃

לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃

למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות׃

הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃

לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע׃

וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃

כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃

ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל׃

הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃

הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃

כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃

ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃

את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃

כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃

את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃

כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃

ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃

ומאת ישוע המשיח העד הנאמן ובכור מן המתים ועליון למלכי ארץ לו אשר אהב אתנו ובדמו גאלנו מחטאתינו׃

המנצח אתננו לשבת אתי על כסאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כסאו׃

קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃

והמלאך השביעי תקע בשופר ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃

ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃

אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃

אשר פעל במשיח בהעיר אתו מן המתים ויושיבנו לימינו במרומים׃

וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃

והוא ראש גוף העדה אשר הוא ראשית ובכור מעם המתים למען יהיה הראשון בכל׃

ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃