אודה לאלהי מדי זכרי אתכם׃

כי האלהים לי לעד אשר לכלכם נכספתי באהבת ישוע המשיח׃

ועתה אחי החביבים והחמודים שמחתי ועטרת ראשי עמדו נא כן באדנינו חביבי׃

ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת׃

כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם׃

אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃

אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃

ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃

ויבך ישוע׃

ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃

שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃

ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃

שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃

בעבור זאת אבקש שלא תחתו בצרותי למענכם יען כי היא תפארתכם׃