כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

ואשר אני כתב אליכם הנה נגד האלהים כי לא אכזב׃

כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃

יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

ועתה אחי החביבים והחמודים שמחתי ועטרת ראשי עמדו נא כן באדנינו חביבי׃

כי נשמח אם חלשים אנחנו ואתם גבורים ועל זאת גם נתפלל על אשר תכוננו׃

בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃

הנני מודיע אתכם גדל הקרב אשר בקרבי על אדותיכם ועל אדות אנשי לודקיא ועל כל אשר לא ראו את פני בבשר׃

ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃

ונכספתי לראותך בזכרי את דמעותיך למען אמלא שמחה׃

לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃

הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃

הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃

ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

לא צר מקומכם בנו אך צר המקום במעיכם׃

וביותר מעיו המו לכם בזכרו את משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה׃

לכן אתם כבחירי האלהים הקדשים והחביבים לבשו המון רחמים ונדיבות ונמיכות רוח וענוה וארך אפים׃

ואתה קבל נא אתו שהוא מעי׃

כן אחי אהנה נא ממך באדון נחם נא את מעי באדון׃

ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃