ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃

ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃

נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃

בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃

ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃

הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃

ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃

אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃

ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב׃

ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃

ובזאת נדעה כי מן האמת אנחנו ולפניו נשקיט את לבותינו׃