גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃

דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃

עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃

כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

ומכה אביו ואמו מות יומת׃

ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃

מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃

אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃

אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃

אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃

יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃

וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃

בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃

הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל׃