גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃

כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃

כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃

כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃

ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃

ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל׃

יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃

רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃

כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל׃

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃

וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃

ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃

ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃

ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

אף כי גם לי יש לבטח בבשר ואם יחשב איש שיוכל לבטח בבשר הנה אני יותר ממנו׃

לפי התורה פרוש בקנאתי רדף את העדה ולפי צדקת התורה בלי שמץ׃

וגם עודני חשב את כלן לחסרון לעמת מעלת ידיעת ישוע המשיח אדני אשר בעבורו חסרתי את נפשי מכל אלה ואחשבם לסחי להרויח את המשיח ולהמצא בו׃

המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃

ואז יגלה הרשע אשר ימיתנו האדון ברוח שפתיו וישביתנו בהופעת ביאתו׃

קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃

זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח׃

רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃

כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃

לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי׃

מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך׃

עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך׃

אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

ועתה נתפרסם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה׃

ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃

הנבחרים מקדם כפי דעת אלהים האב בקדוש הרוח אל משמעת ישוע המשיח ואל הזית דמו חסד ושלום למכביר יהיו לכם׃

כבני משמעת אל תתנהגו בתאות אשר התאויתם בעוד היותכם בבלי דעת׃

כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃

זכו את נפשתיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנפה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור׃