אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃

אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃

ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃

על כן חיבים אנחנו לקבל אתם למען נהיה עזרים לאמת׃

פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃

עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן׃

לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו׃

יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃

גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

ביום ההוא כרם חמד ענו לה׃

אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה׃

הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃

ויסרו למשפט אלהיו יורנו׃

לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃

אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃

כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים׃

ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃

אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃

אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃

והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃

הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃

או הלא ידעתם כי גופכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃

אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃

למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת׃

ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃

והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃

ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃

כי פעל אלהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלהים מקדם למען נתהלך בהם׃

בנוים על יסוד השליחים והנביאים וישוע המשיח הוא אבן הפנה׃

ובו נבנים גם אתם להיות משכן אלהים ברוח׃

משרשים ונבנים בו וקימים באמונה כאשר למדתם ומרבים בתודה בה׃

ואם אחר הנה תדע איך להתנהג בבית האלהים שהיא עדת אלהים חיים עמוד האמת ומכונה׃

כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃

כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃

אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃

ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃