כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה׃

ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃

ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃

דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת׃

הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃

וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃

ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃

ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃

ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך׃

בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃

כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃

ובזאת נדעה כי מן האמת אנחנו ולפניו נשקיט את לבותינו׃

אהובי אם לבבנו לא ירשיענו בטחון לנו באלהים׃