כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃

יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃

ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃

עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃

פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃

גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃

באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה׃

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃

שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃

ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃

ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃

חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃

נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃

מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃

מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃

אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃

גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃

או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃

או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃

והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃

ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃

וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃

אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃

ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃