יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃

השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃

ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃

והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃

ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃

ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

את עשירי העולם הזה תצוה שלא ירום לבבם גם לא יבטחו בעשר הבוגד כי אם באלהים חיים המספיק לנו די והותר לשבע׃

ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם׃

כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃

האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃

כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃