וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃

ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃

ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך׃

ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה׃

ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃

ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃

ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃

ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃

ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל׃

ומכל בני כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל׃

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃

אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃

וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃

ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃

אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃

ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃

אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃

וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃

אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃

כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃

נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃

ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃

רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃

ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

ויאמר דויד לשלמה בנו אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי׃

ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני׃

ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות׃

והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת׃

וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב׃

ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש׃

שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃

אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃

עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃