ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃

ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃

למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם׃

אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃

מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט׃

עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃

היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃

נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃

ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃

באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃

אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃

באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃

הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃