ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃

ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃

בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃

ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃

נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃

נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃

וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה׃

ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה׃

ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃

במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃

אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃

ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃

ואהי ברוח ביום האדון ואשמע אחרי קול גדול כקול שופר׃

וכרגע הייתי ברוח והנה כסא נראה בשמים ואחד ישב על הכסא׃

והישב מראהו כמראה אבן ישפה ואדם וקשת סביב לכסא ומראיה כעין ברקת׃