אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃

הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל׃

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃

חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃

חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃

וזנבו סחב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃

ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃

אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו׃

מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃

וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃