1
ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃
2
והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃
3
ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
4
כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃
5
ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃
6
ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃
7
ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
8
כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
9
וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃
10
ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃
11
ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃
12
ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃
13
וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃
14
וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃
15
ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃
16
ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃
17
ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃
18
ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃
19
ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
20
וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃
