איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃

ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃

ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃

ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃

ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃

ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם׃

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

ויאמרו איש אל אחיו אל נא נקרעה לקרעים אך נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ויעשו כן אנשי הצבא׃

וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה זה בנך׃

ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃

ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃

ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃

אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃

כי כל זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו׃

והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃

וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃

וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃

כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃

וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃

ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃

ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת׃

כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׃

והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃

ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃

ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃

ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו׃

וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃

ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב׃

ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃

והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃

נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃

ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃

והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃

וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃

כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃

וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃

הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃

והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃

כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃

ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃

כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃

ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃

והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃

והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃

ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן׃

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים׃

לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃

קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃

ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃

יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃

על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃

כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃

הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃

שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃

ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃

כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃

אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃

כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃

מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃

נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃

מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃

הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה׃

כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול׃

והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃

וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃

חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃

ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃

ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃

ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם׃

ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים׃

והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃

ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃

והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃

ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃

עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃

והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃

גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃

ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃

ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃

ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃

ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃

חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃

ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃

הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר יהוה צבאות׃

וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃

זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים׃

והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃

תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃

ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃

אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃

יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃

מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃

יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃

אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃

יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃

זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃

תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃

תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃

ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃

כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃

כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃

לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך׃

ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃

ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים׃

יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח׃

לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו׃

וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו׃

יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע׃

ויחי ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו׃

יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו׃

וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן׃

שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃

כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃

במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃

עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃

עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃

היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃

ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃

עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃

סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃

תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃

הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך׃

אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃

מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃

אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃

פתוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃

בחקרם לדעת מתי ואיך תהיה העת אשר הודיעה רוח המשיח אשר בקרבם בהגידו מראש את ענויי המשיח ואת הגדלות אשר אחריהם׃

ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃