כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃

ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃

הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃

יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃

ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃

ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃

ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃

ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃

את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃

כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃

אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃