וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני׃

ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃

מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃

דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃

גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃

תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות׃

כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃

על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃

אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃

גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃

ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃

מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃

כי שמענו שיש בכם אנשים המעקשים את דרכיהם ואינם עבדים מאומה ומבלים ימיהם בהבלים׃

ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃

ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃

ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃