ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא׃

ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃

ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃