ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃

ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃

ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃