ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃

ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃

וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃

ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃

ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃

וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃

ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃

ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃