ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃

ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃

ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃

ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃

ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃

והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃

ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃

עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃

וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃

עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃

וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃

ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃

ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃

וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃

ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃

אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃

ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃

לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃

דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃

מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃

כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃

לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃

ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃

לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃

ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃

כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי׃

ולתת תודה לאבינו העשה אתנו ראוים לחלק נחלת הקדשים באור׃

אשר יש לנו בו הפדיון בדמו סליחת החטאים׃