חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃

אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃

רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃

כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃

הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃

ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃

וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

]13-03[׃

ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃

כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃

הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃

כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃

ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃

כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃

ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃

אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃

כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חסרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃

אני איעצך לפנות מאתי זהב צרוף באש למען תעשיר ובגדים לבנים למען תתכסה בהם ולא תראה בשת ערותות ולמשח עיניך קלורית למען תראה׃