ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃

וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה׃

בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃