אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃

כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃

יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃

לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃

טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃

גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃

גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃