ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃

ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃

כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם׃

כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃

וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃

ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב׃