5
וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
6
ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
7
אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
8
ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
9
ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
10
ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
11
ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
12
ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
19
ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
20
ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
21
ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
22
ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
23
ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
24
ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
25
ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
26
ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
27
לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
28
על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
29
כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
30
ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
31
והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
32
ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
33
והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃