ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃

ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃

לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃

כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי פנים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחרף את השררות׃

והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃

עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃

שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃

והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃

ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם׃

ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם׃

ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש׃

כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה׃

והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם׃