וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃

וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃

וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃

ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃

ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃

אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃

ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃

והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי׃

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃

ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃