אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃

ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃

לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃

את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃

יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃

הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃

ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃

בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך׃

מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא׃

היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה׃

חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך׃

ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו׃

כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע׃

הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃

ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע׃

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃

איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃