בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות׃

ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃

ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃

כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃

גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל׃

פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃

עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃

מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃

ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משפט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃

ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדופים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃

ועל מצחה כתוב שם סוד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃

ויאמר אלי המלאך למה זה השתוממת אני אמר לך את סוד האשה והחיה הנשאת אתה בעלת שבעת הראשים ועשרת הקרנים׃

יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃

ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃

וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃

למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃

למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃

כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃

הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃

כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃

בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃

ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃

רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שפט אלהים את משפטכם ממנה׃

ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה׃

וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃

והית נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל׃

ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃

כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃

ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃

כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר׃

תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃

הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃

תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃

כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃

ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃

מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃

פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃

והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים׃

ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃