ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃

זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃

נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו׃

כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃

ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃

לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃

זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃

שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃