אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃

כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני׃

אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃

בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃

לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃

כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃

ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃

אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃

וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃