ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃

חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃

כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃

כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃

ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת׃

ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט׃

וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃

ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃

ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃

ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר׃

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃

הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃

ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃

אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃

על כן היה נכון בעיני לבקש מן האחים כי יקדמו ללכת אליכם ויכינו את ברכתכם המיועדה מלפנים למען תהיה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות׃

וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃

ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃

למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו׃