שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃

ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃

ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃

כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃

זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃

וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃

הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו׃

הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃