עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃

ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃

שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃

ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃

על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃

ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים׃