אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃

ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃

יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃

וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם׃

ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃

אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃

רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃