ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃

ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃

אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃

כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃

לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃

כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃

ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃

כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃

כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃

אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃

נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו׃

והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא׃

דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃

ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃

וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃

לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃

ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃

ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃

והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃

אשרי העשים את מצותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים׃